קטגוריות
פאנפיקים המועצה|כוח המשימה חלק ד׳

המועצה כוח המשימה|חלק רביעי|פרק 10|העתיד שהיה. נו, טוב… בערך.

הערת מחבר הפאנפיק: בסוף הפרק יש חפירה קטנה על עתיד על ״מאחורי הקלעים״ של הפרק. אשמח באם תוכלו לקרא גם את החלק הזה.  קריאה מהנה

יקום השמיניה, היסטוריה Alpha, שנת 2053

באותו הערב, הכותרות במהדרות המרכזיות, היו דומות. כולן הכריזו על הדרמה הפוליטית, אשר התרחשה במדינת ישראל. כתבי הכנסת והפרשנים הפוליטים, נכחו כולם בכנסת וסיקרו באומץ את היום שעבר במשכן, יום שהיה דרמתי עבור כל אזרחי המדינה ועבור העולם כולו.

הטלוויזיה בבית משפחת בין עמי, דלקה כל הערב ועל אף שהזוג דוד ופיני לא נהגו לצפות במהדורת החדשות היומית, הפעם, הם ישבו פעורי פה מול המרקע למשמע החדשות הגדולות.

״… דרמה פוליטית גדולה, יש שיגידו, ענקית, התרחשה היום במשכן הכנסת.״  אמרה מגישת החדשות המפורסמת, וקולה הידד בסלון ממסך ההולגרמה המיושן.

״ראש הממשלה, עומרי אלפסי, הרג, את ראש הממשלה הקודם ובהליך חקיקה מזורז, נתן לעצמו זכות וטו בהחלטות ממשלה, הכשר לרצח שזה עתה ביצע ואף ביטל עשרות סעיפים בחוק הטיימרים שחוקק לפני עשר שנים, בשנת 2043. התיקונים העיקריים שעשה בחוק הן תיקון לסעיפים החדשים שחוקקו לפני כמה שבועות וקובעים איסור גורף לכלל הטיימרים לרטוט. כתבתנו בכנסת, נמצאת עמנו, כדי לעדכן אתנו באירועי היום שעבר.״

״כן. שלום לך דנית״ אמרה הכתבת, בעודה מהנהנת בראשה, בעוד הכתב שלימינה, מהנהן אף הוא בראשו ״יום עמוס ותקדימי אירע היום בכנסת, כזה שעוד יכתבו עליו רבות, בספרי ההיסטוריה. זה התחיל היום בבוקר בשעה 9:00, כאשר ראש הממשלה, שבשעות אלו עוד היה חבר כנסת ללא תפקיד מיוחד (פרט להיותו ממלא מקום ראש הממשלה) וכיהן בכנסת ואף בקואליציה מטעם מפלגת ״החופש״, הגיע לפגישת ראשי הקואליציה עם ראש הממשלה (- באותן שעות), הפגישה נקבעה מראש וכותרתה הייתה ״גישור וגיבוש עמדת הממשלה בנושא זכויות הטיימרים״. הפגישה החלה כמתוכנן, אך בכחצי שעה לאחר שהתחילה, נדמה היה כי היה פיצוץ בין חבר הכנסת אלפסי לראש הממשלה בשעות אלו. בשלב זה עומרי הרג את ראש הממשלה במה שנראה כגל טיימרים.

מיד לאחר ביצוע המעשה הורה ראש הממשלה החדש, אלפסי עומרי, לסגור את הכנסת באופן טוטאלי, וכינס פגישה של ראשי הקואליציה, בה הורה לארגן סדר יום חדש למליאה שהתקיימה בשעה 16:00.

לאחר הפגישה, שנערכה דרך אגב, בסודיות מוחלטת, חברי הקואליציה חזרו לוועדות וכאן נראה שינוי הגישה במדיניות, בכל הועדות, העלו את החוקים החדשים שראש הממשלה החדש היה מעוניין בהם :

  • אי אמון קונסטרוקטיבי
  • החוק לעונש מוות לבוגד במדינה ובאזרחיה בהוראת ראש המדינה (חוק חדש)
  • ביטול החוק האוסר על הרטט

בחוקים אלו ראש הממשלה, עומרי אלפסי, למעשה הכשיר את מעשה הרצח שעשה וכן מילא את היעוד של מפלגת החופש ועל הדרך דרס את כל ההסכמים הקואליציוניים שחתם.״

״אכן כן דנית.״ אמר הכתב לצידה של הכתבת, נשמע שהוא מוטרד מהמתרחש, אך גם מתרגש מהעניין הרב שהסיטואציה גורמת לו ״למי שלא חי בעולם הזה בשנים האחרונות, מפלגת החופש, שמה לעצמה למטרה להחזיר את הגלגל אחורה ולתת לכל הטיימרים חופש בחירה האם הם רוצים לרטוט או לא. נזכיר: הרטט היא תופעה או יותר נכון יכולת שטיימרים, כלומר אנשים שיכולים לנסוע בזמן יכולים להשיג, היכולת לרטוט נתגלתה בישראל ע״י חוקרים מומחים לתופעת הטיימרים, אותם מומחים גילו לפני כעשר שנים כי טיימרים יכולים ללמוד להיות בכמה זמנים במקביל,  או יותר נכון להיות בכל הזמנים (עבר, הווה, עתיד) של אותה היסטוריה במקביל. זה מאין מצב של להיות עם ולהרגיש בלי. כלומר כשאתה רוטט אתה מרוויח את ההרגשה המדהימה שטיימרים מספרים שהם מרגישים בעת הנסיעה בזמן, רק לאורך כל היום וגם אתה מקבל כחלק ״מהחבילה״ חיי נצח. חשוב לציין כי במצב שאתה רוטט, מרכז האישיות שלך נמצא בהווה. כפי שאמרנו חלק מהעניין הוא שהרטט גורם לטיימר הרגשה טובה, כמו אחרי מנה הגונה של סם שלא נזכיר את שמו בשעות אלו בטלוויזיה, אך הסיבה שהמחוקק אסר על הרטט והורה על איסור למידת היכולת לרטוט והוראה לרוטטים הקיימים להירשם לגמילה שאושרה במשרד הבריאות, היא שבמידה ולא ניתן לרטוט מסיבות בריאותיות, כגון פוסט קורונה אחרי הדבקות נוספת או כל מחלה אחרת, חווה הטיימר שרטט בעבר תסמני גמילה קשים שלא נראה שעוברים, עד כה אף אחד לא הצליח לגמול לגמרי טיימרים רוטטים לשעבר מתופעות הלואי בצורה מהירה, התהליך שרשום בפרוטוקול של משרד הבריאות עורך כמה שנים, כך שאת יכולה להבין דנית, כמה היה חשוב למחוקק שיהיה חוק כזה, על אף הסיבוך בישומו על ידי האזרח.

ראש הממשלה, בניגוד לעמדת ראש הממשלה של היום בבוקר, מעוניין בחופש בחירה לטיימר ולהעביר להחלטתו אם הוא לוקח את הסיכונים ומחליט לרטוט או לא וכן האם ברצונו לקבל גמילה מהמדינה או שמא הוא מעדיף לוותר. זה שינוי מדיניות משמעותי שכן, מדינת ישראל הייתה המדינה הראשונה בעולם שאסרה על רטט של טיימרים וכן הורתה לראשונה על חיסון גורף לכלל האוכלוסיה נגד קורונה כדי שיוצרו כמה שפחות טיימרים (שיש להם פנטציאל לרטוט).

״תודה לכם, כתבנו בכנסת. עוד נשוב אליכם … ועכשיו כתבה שהכנו …״

״… תסגור את הטלוויזיה דוד,״ אמרה פיני בקול מהוסה, ״אני לא יכולה לשמוע את זה כבר.״

דוד סגר את הטלויזיה ופנה לחבק את פיני.

״תגידי, איפה הילדה שלך?״ שאל דוד

״היא בהפגנה, נגד האיסור הזה לרטוט״ אמרה פיני בשקט

״זה לא מוצא חן בעיניי שהיא כל ערב עם החבר׳ה האלה.״ אמר דוד בקול מהורהר.

״מה לעשות שהילדה שלנו נדבקה.״ אמרה פיני .

״ולא סתם נדבקה, אני אומר לך היא הראשונה, הטיימרית הראשונה.״ אמר דוד בהתרגשות

״כמה פעמים אמרתי לך,״ לחשה פיני בכעס ״אל תגיד את זה בקול.״

״את חושבת שהיא רוטטת גם ?״ שאל דוד.

״אני אהיה מאוד מאוכזבת אם כן. ״ אמרה פיני, עצבות ניכרת נשמעת בקולה.

״איך אפשר לדעת?״ שאל דוד

״אומרים שטיימר יכול להבחין בכך, הוא ממש רואה את הרטט. ״ אמרה פיני

״חבל שאנחנו לא טיימרים, איך זה הגיוני שלא נדבקנו?״ שאל דוד ״הרי היינו לידה״

״כי היא הייתה תינוקת.״ אמרה פיני ״הרופאים הסבירו לנו שמערכת החיסון שלה עדיין חלשה ובגלל זה היא נדבקה .״

קול נשמע מהחדר של עלמה.

״היא חזרה.״ אמרה פיני בשקט.

פיני קמה מהספה עליה ישבה. זורקת מעליה את השמיכה שכיסתה אותה ואת דוד.

היא הלכה במסדרון לעבר החדר של עלמה, ושמעה מתוכו קול בכי.

היא דפקה על הדלת ולאחר שחיכתה כמה דקות לתגובה וזו לא הגיעה, היא פתחה את דלת החדר ונכנסה פנימה.

לפניה נגלתה דמותה של עלמה, יושבת עם הראש טמון ברגליה וכל בכיה נשמע מכיוונה.

״עלמה.״ נגשה אליה פיני וישבה לידה היא לקחה את ראשה של עלמה והצמידה אליה בחיבוק, עלמה, נענתה לחיבוק והתנחמה בזרועות אימה.

״מתוקה שלי, מה קרה ? למה את בוכה?״ שאל פיני ברוך.

״ע… עשיתי משהו נו…רא… ״ השתנקה עלמה. ״ועכשיו אני צריכה לתקן.״

״אני בטוחה שתתקני.״ אמרה פיני. בקול רך ״יש לך לב טוב ואת כל כך מוכשרת ומקסימה.״

עלמה נחרה נחרת בוז

״אם היית יודעת מה עשיתי, לא היית אומרת את זה.״ אמרה עלמה בהיסוס.

״זה לא משנה מה עשית.״ אמרה פיני בשקט. ״אני יודעת שהלב שלך נכון ומה שלא יהיה את תתקני.״

עלמה הנידה בראשה.

״זה כבר מאוחר מידי אמא. ״ אמרה עלמה בקול קר.

באותו הזמן, במטה המועצה, המתח באוויר הורגש היטב.

״תעלי את ראש המוסד, אסתר.״ פקד ניני בקול תקיף, בתוך חדר המבצעים הראשי במטה המועצה. ״אנחנו מתחילים עם יוזמת הקיפרים.״

״אתה בטוח שאתה רוצה שראש המוסד ידע מזה ?״ שאלה מירי בחשש.

ניני חייך

״אני לא מתכוון להגיד לו על יוזמת הקיפרים, אני מתכוון להגיד לו לברוח כי עוד שנייה האידיוט הזה יבוא לרצוח גם אותו.״ אמר ניני בקול מפויס.

״ומה עם המגוייסת החדשה שלנו ?״ שאלה אסתר.

״היא ידעה שזה מה שיקרה. ״ אמר ניני. ״היא עוד מעט תבוא ואז נתקפל פה.״

״ומה עומרי יעשה ?״ שאלה אסתר ״כלומר לנו ?״

״הוא יוציא לכולנו צו מאסר, אבל למזלנו כבר לא נהיה פה.״ אמר ניני ״המזל שלנו, שהוא חושב שאנחנו תמימים ולא יודעים כלום. ״

דלת החדר נפתחה. סול, נכנס לחדר המצב ופניו הראו סימני דאגה.
״המפקד.״ פנה סול לניני ״יאיר נועם בדרך לכאן, הוא אמר שהוא בשליחות רוה״מ.״

״קודם כל אל תקרא לי המפקד. מרגע זה יוזמת הקיפרים התחילה לפעול וכידוע, אני ממש לא המפקד שלה. דבר שני האם ידוע לנו שיאיר הוא טיימר? ״

״לפי המודיעין האחרון שלנו, הוא שהוא לא טיימר״ אמר סול בנחישות .

״יופי.״ אמר ניני, בעודו מסתכל בשעונו ״אז יש לנו עוד קצת זמן״

דלת החדר נפתחה בשנית, לתוך החדר נכסה אישה בעלת שיער בגוון שטני.

״המפקדת.״ קרא ניני בקול לכשראה אותה.

״באמת יש צורך בכל הרשמיות הזו ?״ שאלה ליסה בקול מהוסס.

״כן.״ אמר ניני ״זה גורם לאדם להרגיש תחושה של יותר אחריות.״

״אם אתה אומר…״ אמרה ליסה בגילגול עיניים.

״כולם יודעים את המיקום של המטה החדש שלנו ?״ שאלה ליסה.

״כן.״ אמרו אסתר וניני בקול אחד.

״דאגנו שגם האחרים.״ אמר ניני בחיוך.

״יופי.״ אמרה ליסה ״תודיע בקשר שאנחנו מתקפלים. שכל אחד יקח את תיק המשימה המשנית שלו, שחילקנו לפני כמה שבועות ויטוס מפה, לפני שיאיר וג׳קסון מגיעים לפה.״

״גם ג׳קסון מגיע?״ שאל סול ״מה הוא עושה פה?״

״הוא יד ימינו של המנהיג.״ אמרה ליסה, ״הוא רוצה לוודא שכולנו נחוסל. בטח שהוא יגיע לכאן.״

״המנהיג את מתכוון לעומרי?״ שאל סול בשקט.

ליסה גיחכה מעט.

״לא. עומרי הוא רק בובה. יש משהו מעליו שאומר לו מה לעשות.״ אמרה ליסה בשקט

״איך את יודעת ?״ שאל סול בחשדנות.

״כי אני פשוט יודעת.״ אמרה ליסה, ״מבחינתך המידע הזה מסווג.״

בינתיים, ניני הודיע בקשר לכל החברים ביוזמת הקיפרים לנסוע במרחב למפקדת הקיפרים.

״זה בוצע המפקדת.״ אמר ניני בקול יציב.

״מעולה.״ אמרה ליסה בשלווה. ״תקחו את הדברים שלכם ותסעו גם אתם. כבר אצטרף אליכם.״

הם הנהנו ונעלמו.

נראה שהכל נסעו במרחב, ליסה, ישבה בדממה בחדר התדריכים וחיכתה.

לאחר כמה דקות, הדלת נפתחה. בפתח עמדו יאיר וג׳קסון

״מה, את עושה כאן ?״ שאל ג׳קסון בקול שקט.

״ג׳קסון, אהובי.״ אמרה ליסה במתיקות, מקפידה וליצור קשר עין עם ג׳קסון, למתבונן מהצד נדמה היה שעינה זורחות בירוק. ״שינוי בתוכנית.״

״… את מנסה להפנט אותי.״ אמר ג׳קסון ועיניו התחילו לזוהר בירוק אף הם. ״גם אני יודע להפנט. אהובתי.״

״כן. אבל אני חזקה יותר.״ אמרה ליסה ועינה זרחו בגוון ירוק חזק יותר. ״עכשיו, תקשיב לי.״ היא לקחה את ידה הנושאת את סמל הטיימרים ושיתקה את יאיר בגל טיימרים.

״אתה תיקח את יאיר איתך ותכלא אותו באמצעות היפנוזה, לאחר מכן אתה תלך לבית שלנו ותשנה את הזכרונות שלך, באמצעות קרע במרחב הזיכרון. אתה תשתמש בלמדא שלך בשביל זה, אתה תחתוך את הקרע בנקודה שבה ג׳קסון, עם הגוף הזה, פגש אותי לראשונה״ אמרה ליסה, בעוד היא מנסה להחזיק את שטף הדמעות. ״אתה לא תזכור שאתה טיימר, אתה לא תזכור אותי ואתה לא תזכור את העובדה שיש לך בן שגדל בבטן שלי. ״

ג׳קסון הנהן ודמעה זלגה מפניו.

היא נסעה אחורה בזמן לנקודה בה כולם יצאו למפקדת הקיפרים כך שעמדה במרכז החדר ונראה היה כאילו הגיעה עם כולם. היא מחתה את דמעותיה בעוד היא מסתכלת סביב.

מפקדת הקיפרים מוקמה במבנה ששימש פעם את המועצה, זה היה אותו המבנה בו היה המטה ממנו ניהלו את פעילות השמיניה, אותה ספרייה ישנה עוד בטרם שוירוס הקורונה התפשט בעולם ומוטצית t01 גרמה להיווצרותם של טיימרים. מדען חשוב שעבד בשירות המועצה פיתח את גן הקריפטו, לאחר שהתגלה כי הוא עשה ניסוי בנשים הרות הפסיקו את פעילותו, אך מאחורי הקלעים  לא עצרו את הניסוי לגמרי. המועצה גייסה את אבנר, דדי, לילי ורוברטו, חבורה של מדענים מבריקים(הקבוצה נקראה בשם חבורת למדא) והם, עקבו אחרי הנשים ההרות וילדיהן.

כשהיו הילדים בכתה ט׳, אבנר אסף את אותם ילדי הנשים, בפרויקט וסודי ומיוחד (לא לפני שחיפש ואיתר בית ספר שיארח את הכתה המיוחדת) על מנת לבדוק האם אכן יש לילדים רמות יצור למדא גבוהות מספיק.

לאחר שהתברר כי אכן, יש להם, הם גויסו כולם לשירות המועצה, לשתי מטרות: הטמעת גן הקריפטו בכל אחד מהם ושימוש ביכולות שלהם לצורך לחימה בטרור ובפשיעה איתם מתמודדת המועצה.

הכול התנהל על מי מנוחות. השמיניה גויסה לצבא ולמוסד (וחלקם אף נשאר במועצה) לצורך שירותם הצבאי וכולם, ללא יוצא מהכלל, הגיעו לתפקידים בכירים במערכת הבטחון של ישראל, רוני, הפכה להיות ראש אגף מבצעים בצה״ל וסומנה כמי שמיועדת להיות הרמטכ״ל הצעיר ביותר במדינת ישראל ובנוסף האישה השנייה בתפקיד זה.

מיקה, מונתה להיות ראש אגף גיוסי סוכנים במוסד.

אבי, הפך להיות כראש מערך הסייבר, המודיעין והתיאום בין גופי הביון הישראלים (תפקיד שמקביל לרמטכ״ל בעולמות הסייבר)

ניני, הפך להיות מפקד המועצה, אשר הוביל אותה להשיגים המשמעותיים ביותר מאז הקמתה.

ניצן ודורי, הפכו להיות הסוכנים הרדומים המוצלחים ביותר שידעה מדינת ישראל בתוך ה-CIA וסייעו לקדם את האינטרסים הישראליים, מתוך המערכת האמריקאית, גם כאשר האחרונים, פחות היו מעוניינים בכך .

איה, הפכה לראש מערך ההסברה הבין לאומי של משרד ראש הממשלה (תפקיד מסווג שאפשר לה לקדם גם קריירת בתחום המוזיקה.)

אדם היה לסוכן הצלילים הטוב ביותר שידעה מדינת ישראל, הוא ביצע פעולות שעלו על כל דמיון.

ונטשה, הפכה לכלי הנשק הסודי של מדינת ישראל, הזאב הבודד, המושלם, עוצמה של יחידת עלית בעלת יכולות רבות ומתקדמות באדם אחד.

אך לכל דבר טוב, מסתבר שיש גם סוף, בשנת בשנת 2026, מוטציית t01 של הקורונה הגיחה לעולם ואז כל הקלפים נטרפו.

כל התשיעיה, חלו במוטציה זו (t01) של וירוס הקורונה והשינוי הגנטי בגופם התרחש, כך שהם הפכו לטיימרים (בנוסף לגן הקריפטו שהיה כבר ״מושתל״ בגופם). בשלב זה, נטשה, שכבר עברה לעבוד במוסד באופן קבוע והייתה חברתו של עומרי (אותו הכירה במוסד), התנגדה לפעילות חבריה (לפחות עומרי התנגד והיא תמכה בו) לחובת חיסון לכלל האוכלוסיה. בצעד שהיה מוזר לחבריו, עומרי, רץ לפוליטיקה (בהוראת מנהיג מסתורי, שאת שמו וזהותו לא חשף) ודאג לבטל את החוק.  עומרי נשאר בעולם הפוליטי והספיק למלא כמה תפקידים בכירים: יו״ר האופוזציה, שר הפנים שר הכלכלה ושר הרווחה, עומרי כבר הפך להיות דמות פופולרית ורבים חזו כי הוא יהיה ראש הממשלה הבא, אלא שאז, הגיעה אותה תגלית של המדענים ממכון ויצמן , אותה תגלית שאפשרה לרטוט וכך להרגיש, תחושה טובה בגוף וגם לקבל חיי נצח. יחד עם זאת, עקב שכיחות תופעות הלוואי וצורך לאומית ביכולת גמילה של אנשים שחשבו עצמם מעל החוק, חוקק בחזרה אותו חוק שעומרי נאבק לבטל, ואף שונה, שמו לחוק הטיימרים ושם נוספו שם שני סעיפים, שמורים על איסור לימוד לרטוט לכל האוכלוסיה וכן הוראה לגמילה של כל מי שרוטט עד היום.מאותו היום בו חוקק החוק בשנית ושונה חוק הטיימרים החל מאבק שלם, בין המועצה, לחברי מפלגת ״ החופש״ (בובות של עומרי ואותו מנהיג מסתורי).

ליסה עלתה במדרגות לחדר התדריכים, ברגע שהגיעה לספרייה. הייתה לה תחושה שניני לא יאהב את מה שיגלה שם.

היא פתחה את הדלת המשוריינת והחסינה לרעש, אשר הותקנה במקום כמה שנים קודם לכן, לכשצעדה פנימה, מצאה עצמה ליסה בשיאו של ויכוח בין דדי, לבנו ניני.

״…אתה לא נורמלי״ צעק ניני בתקיפות על אביו. ״אני יודע ששנאת אותה, אבל להשתמש בגופה שלה, אחרי שקברו אותה ?״

ליסה התבוננה בחדר. בקצהו הימני נצבה שם מכונת טורבוטיים, עם תא בודד ולילי דביר בתוכו.

״דדי לא רצה לעשות כלום״ אמר ליסה בקול רגוע אך חזק. ״אני אמרתי לו לעשות את זה. אה… וגם היא לא מתה.״

״מה זאת אומרת ?״ שאל ניני ״אמא שלי מתה מקורונה לפני שנתיים. היא קיבלה את אחד הויראנטים שמשפעים על טיימרים ו…״

״אז זהו, ניני שלא.״ אמרה ליסה בעוד עצב מהול בפניה. ״המנהיג חיפש כפיל מחשבתי, אחד שיחשוב כמהו ויעזור לו לקבל את ההחלטות הנכונות גם בזירות שהוא לא נמצא בהם.״

״יש לו את עומרי.״ אמר דדי.

ליסה צחקה.

״עומרי אולי עושה דברו,״ אמר ליסה בחיוך ״אבל זה לא מה שהמנהיג חיפש. יש איומים גדולים יותר על המנהיג מאשר המדינה.״

״מי ?״ שאל דדי, בקול והתרגשות ״ולמה לא גייסתם אותו?״

״מי אמר שלא גייסנו אותו.״ אמר ניני לפתע ״זאת ליסה. ליסה היא האיום שהמנהיג פוחד ממנו יותר מכל.״

ליסה הנהנה.

״דקות לפני שאמא שלך מתה, לכאורה, טופטף לה לברנולה תמיסה שמורידה את קצב הלב לפעילות, כל כך נמוכה, שכבר בטוחים שהיא מתה. לא מנסים לעשות החייאה, כי אין מספיק דיפלטורטורים, אז פשוט קובעים מוות. אנשיו של עומרי, דאגו לאסוף את לילי מבית החולים והכניסו אותה לטורבוטיים. ושם… הם טיפלו בה… הם החזירו אותה לגיל צעיר יותר וחזק יותר, שיודע להתמודד עם השלכות הקורונה ונתנו לה להחלים. לאחר מכן הם שינו לה את הזיכרונות והאישיות.״

״באמצעות היפנוזה.״ ספק אמר, ספק שאל ניני.

״לא.״ אמרה ליסה למרבה הפתעתו, ליסה דיברה בקול חלש, אך יציב ״הם חתכו במרחב, המנהיג רצה שיהיה לו העתק מדויק שלו, עצמו, שיחשוב כמהו וידבר כמהו בצורה טוטאלית, יש רק שתי דרכים לעשות זאת הראשונה שציינת לא הייתה אפשרית עבורו. זה כאילו… הוא ידע על התוכנית שלי…״

״אבל הוא טעה. ״ חייך ניני ״הוא קיבל בדיוק את מה שחשב שיקבל, העתק מושלם של המנהיג, אבל הוא לא לקח בחשבון שהעתק הזה הוא מבוגר יותר ועם ניסיון חיים גדול יותר.״

״כן.״ אמרה ליסה בחיוך.

ניני צחק.

״אבל חשבתי…״ אמר דדי בקול, ניכר היה שהוא אינו מבין על מה בנו צוחק. ״… שהמנהיג יכול לראות את העתיד …״

״לראות את העתיד.״ חזרה אחריו ליסה, כאילו היא משוקקת למילים שיצאו מפיו ״העתיד הוא מורכב, כל החלטה מולידה אינספור אפשרויות חדשות. יש אנשים, כמו המנהיג, שנחנו בסגולה, להבין פחות אותו יותר את הנתיב בו ההיסטוריה שלהם תצעד. אבל גם להם יש פקשושים, במיוחד שזה נוגע לעצמם, דברים מסויימים שהמנהיג ראה, עלי, עליו הובנו לא נכון. ״

היא שיחקה בטבעת זהב שהייתה על ידה

״איך הבנת ?״ שאלה ליסה את ניני, בנוגע להבנתו שהאדם שמנהיג הכי פוחד ממנו הוא ליסה.

״כי… אני אסטרטג. הרבה מאוד זמן. יום בהיר אחד את נחתת עלינו משום מקום ואני יודע לעשות את ה״1+1״ אמר ניני.

״על מה אתם מדברים?״ שאל ניני.

״אני מצטער דדי.״ אמר ניני ולראשונה בחייו לא קרא לאביו ״אבא״. ״זה מסווג.״

״אתה ממדר את אבא שלך?״ שאל דדי בשקט.

״אבא שלי, לא היה משתף עם זה – ״ ניני הצביע בראשו על הטורבוטיים והיכן שאמו שכבה ״… פעולה.״

דדי משך בכתפיו בידיעה, שהוא פשוט לא ינצח בוויכוח זה.

״אז המפקדת.״ אמר ניני בענייניות. ״מה התוכנית?״

״דבר ראשון.״ אמרה ליסה, ״אנחנו נגייס את כל השמיניה לכאן. כלומר נדאג שהם יבואו לכאן. ״

״… גם נטשה ?״ שאל דדי בשקט

״לא.״ אמרה ליסה בחיוך ״לנטשה… כבר עומרי ידאג….״

״למה? מה אנחנו מתכוונים לעשות?״ שאל דדי.

״להוציא לפועל תוכנית מגירה שהכינה יוזמת הקיפרים.״ אמר ניני בקול רגוע, אך מלא איימה. ״אני יודע רק חלק מאוד קטן ממנה וכבר לא רציתי שאי פעם נצטרך להשתמש בזה… אבל … אין כל כך ברירה. עוד מעט ליסה תסביר לנו״

ניני נגש למחשב המסווג שהיה בקצה החדר והתחבר אליו, הוא העלה את מערכת הענן המאובטחת ופתח קובץ, אותו הקרין על הולוגרמה במרכז החדר.

דדי עיין בתרשימים שבקובץ כמה פעמים, הבעת פניו נראו שהוא נהיה יותר מבועת ומופתע בוא זמנית ככל שהוא קורא יותר.

״דליפת יקומים ?״ שאל דדי בהשתהות ״אבל איך תעשו את זה?״

״את זה תשאיר לי.״ אמרה ליסה בקול שבור. ״מה שחשוב זה מה יקרה לכם.״

״בגלל זה את רוצה את השמינייה״ אמר דדי ״להנדס להם את הזיכרון.״

״כן.״ אמרה ליסה ״אסור שיהיה להם צל של ידע לגבי האירועים שקרו.״

״חוץ מניני.״ אמר דדי

״ואתה וגם אסתר״ אמר ניני. ״אנחנו נעשה לך ולאסתר עריכה קצת פחות אגרסיבית.״

״אבל איך אתם מתכוונים לעשות את זה לכל כך הרבה אנשים בו זמנית?״ שאל דדי.

״בשביל זה. ״ אמר ניני בחיוך, תוך שהוא נותן לו דפיקה על השכם ״יש לנו אותך״

״אבל איך זה בדיוק יעזור?״ שאל דדי ״כלומר דלפת ליקום אחר. ומה אז?״

״אני כל כך שמחה ששאלת.״ אמרה ליסה ״היום אנחנו בנחיתות בכוח. לצד השני אין מה להפסיד. אנחנו רוצים לשנות את המשוואה, אנחנו רוצים שהמנהיג לא יהיה בלתי מנוצח.״

״ואתה לא יכול לעשות את זה ביקום הזה?״ שאל דדי.

״לא.״ אמר ניני. ״אנחנו צריכים שהיקום יצור בשבילנו טיימרים חזקים יותר, אבל כאלה שהמנהיג ועומרי לא ירצו לתקוף מסיבות כאלה ואחרות.״

״למה לעזאזל שעומרי לא ירצה לתקוף אותו? והמנהיג? מה זה מסיבות כאלה ואחרות? ״ שאל דדי, כעס קל נשמע בקולו ״תסבירו כבר, תפסיקו לדבר בחידות״

ניני הסתכל על ליסה.

״התוכנית מסווגת, אני אפילו לא יודע את הפרטים.״ אמר ניני בשקט.

״אני מחכה שאסתר תצטרף אלינו ואז אמשיך להסביר.״ אמרה ליסה בקול רועד במקצת. ״הגיע הזמן שתבינו מה תכננתי בחצי שנה האחרונה.״

בדיוק אז אסתר נכנסה.

״כולם כאן.״ אמרה אסתר. ״כל חברי יוזמת הקיפרים.״

״תודה אסתר.״ אמרה ליסה. ״טוב… אז, כולכם הגעתם, כדי שאסביר לכם את… התוכנית.״

היא כחכה בגרונה. ״אנחנו לוקחים כאן בחשבון שהיסטוריה הזו הרוסה, בכלל, כל היקום הזה הרוס. כל עוד המנהיג ועומרי ממשיכים להתקיים במתכונתם הנוכחית, כל תרחיש עתידי ליקום הזה הוא קטסטרופלי.

אז התוכנית היא פשוטה. אנחנו הולכים להרוס את היקום הזה וכולנו, הולכים לדלוף ליקום אחר.״

״ומה אם כל האנשים שפה ?״ שאלה אסתר בשקט.

״מי שטיימר, ידלוף ליקום האחר, ״ אמרה ליסה ״ומי שלא… יפסיק לסבול ביקום הזה בכל מקרה. אבל זאת לא הנקודה, אני עוד מעט אסביר… בבקשה אל תקטעו אותי עד שאני אסיים. אני אעשה קרע במרחב, כך שהיחידים שהולכים לזכור מה שהיה ביקום הזה הם נטשה, עומרי, ניני ולילי, האורחת הנחמדה שלנו כאן.״

״איך?״ קטע אותה דדי.

״ביקשתי, דדי…״ אמרה ליסה בפנים עצובות. ״פשוט תצטרכו לסמוך על המילה שלי, שאני אוכל לעשות את זה. ברגע האחרון אני אסביר לניני, איך בדיוק עשיתי את זה הוא היחיד שידע וישמור את הידע לעצמו עד ליום שיבוא.״

״ביקום החדש שנגיע, נטשה, תגלה שיש בבטנה תינוק. התינוק יגדל להיות הטיימר החזק ביותר ביקום אליו נדלוף והוא יהיה גם זה שיגרום לדליפת יקומים נוספת ליקום בו אנו עומדים עכשיו.״

״זה כבר לא הגיוני.״ אמר דדי. ״אין מצב אי…מבחינה מדעית ופיזיקלית זה…״

ניני הביט בדדי במבט כועס והאחרון, שתק.

״האורחת שאתם רואים כאן היום, לילי, הולכת להיות העתק הרציונלי של המנהיג היא זאת שתנהיג את הקיפרים ביקום אליו אנחנו הולכים לדלוף והיא תדאג שדילן יהיה הטיימר החזק בעולם. את הפרט הזה, שהיא מנהיגת הקיפרים, שהגיעה מהיקום הזה, שהיא העתק מדיוק של המנהיג והעובדה שהיא אמא שלך ניני, אף אחד לא ידע, חוץ ממנה. אתם פשוט תקבלו אותו כמובן מאליו כי היא כל הזמן תהיה שם. כאילו מאז ומעולם.״

היא נשמה עמוק שוב

"דדי, יש משהו שאתה״ היא הסתכלה אליו ואז פנתה להסתכל על כולם ״ואתם, לא יודעים לגבי הצורה בה ההיסטוריה והיקומים עובדים. אני דאגתי שכל החברים ביוזמת הקיפרים ידעו את תופעת דליפת היקומים, אבל יש משהו ששמרתי בסוד, והדבר הזה ימשיך להישמר בסוד בין החברים בחדר הזה.״ היא שלחה בכולם מבטים חמורים.

״בכל יקום, יש היסטוריות, אין סוף היסטוריות שמקבילות אחת לשנייה. כל החלטה שאנחנו עושים יכולה ליצור מציאות חדשה, היסטוריה חדשה.

גם ידוע לנו שיש כמה יקומים ויקום בו אין טיימרים, אין בו כמה היסטוריות יש בו היסטוריה אחת.

מה שאתם לא יודעים זה שיש גם ליקומים המקבילים היסטוריה. כלומר, אם דלפתי ליקום מסוים בהיסטוריה מסוימת. היפותטית, אם הייתי יכולה לעבור בין היסטוריות אזי בהיסטוריה אחרת של היקומים היקום לא הושמד. ככה אנחנו נחזור ליקום הזה. אחרי שהילד של עומרי יהרוס את היקום אליו אנו הולכים לדלוף. אנחנו נדלוף בחזרה לפה, כי ביקום אליו נגיע התאריך המקביל יהיה מוקדם יותר מהתאריך הנוכחי, שבו אירע בהיסטוריה של היקומים, ההשמדה של היקום הזה.״

״אז… כשנחזור…״ שאל דדי בהיסוס, ״אנחנו נחזור ליקום הזה אבל ל… היסטוריה אחרת? כלומר להיסטוריה אחרת של היקום, אם היסטוריות אחרות, כלומר כל מי שרטט בעבר לא יוכל לדעת על ההיסטוריות החדשות שנצרו?״

״כן.״ אמרה ליסה ״וגם… אנחנו לא יודעים איך היא תראה. יכול להיות שהדברים יהיו אחרים לגמרי, זה תלוי הרבה במה שיקרה ביקום הקודם.״

״את יודעת לאיזה תאריך אנחנו נדלוף ? כאילו מתי נתעורר ?״ שאל ניני בנימה חשדנית ״או יותר נכון מתי עומרי, נטשה ואני נבין שאנחנו… מהיקום האחר?״

״כן.״ אמרה ליסה בחשש קל. ״ב-9.9 זה התאריך בו נוצר הטיימר הראשון בכל יקום. יש לזה הסבר ביוכימי שדדי ילמד אתכם אותו בעתיד. אחרי שיגלה מה הוא״

עיניו של ניני נצצו. לרגע בהבזק הבנה, אך הוא לא אמר דבר ונתן לליסה להמשיך.

״למה את לא אמרת את כל התוכנית למשהו אחד?״ שאלה אסתר ״זה נראה כאילו פיזרת את התוכנית בין כולנו אבל בסופו של דבר הכל תלוי בניני ולילי.״

״אף פעם אל תשים את הביצים שלך בסל אחד.״ אמרה ליסה בדקלום. ״בכל שלב בתוכנית שלנו משהו מכם עלול היה להיתפס, עדיף שהוא ידע חלק מהתוכנית.״

״אני לא קונה את זה ליסה. ״ אמר ניני בקול תקיף ״שנינו יודעים את הסיבה האמיתית. ואנחנו ננהל על זה שיחה אחר כך. אבל זה לא חשוב עכשיו. הדבר האחרון שאני חייב להבין עד שכל אחד מתפזר להכנות שלו המפקדת, זה איך נוודא שא.. לילי… ועומרי לא יזכרו אותי.״

״עומרי לא יזכור אותך.״ אמרה ליסה ״כי הוא לא מכיר אותך.״

״מה זאת אומרת?״ שאל ניני

״הפרויקט שאני ואדם עבדנו עליו בחודשים האחרונים?״ שאלה ליסה ״הפכנו אותך לסוכן 14.״

״אבל עומרי…״ אמר ניני בתמיהה.

״עומרי פגש אותך פעמיים, פעם אחת שנפגשת שהגעת לבית שלו עם נטשה והשמיניה ופעם אחת שנפגשת איתו בכנסת. אנחנו נדאג לחתוך את הפגישות הללו מהזיכרון שלו.״

״והזכרונות א…עם המנהיג ?״ שאל ניני בחשש

״אל תדאג אנחנו נדאג ליצור קרע משמעותי מספיק כדי שהוא ישכח אותם ל… מספיק זמן.״

במעין הסכמה שבשתיקה, שהנושא חתום, כולם יצאו מהחדר, כך שרק ניני וליסה (וכמובן לילי, הישנה) נשארו בחדר.

 

עומרי הסתובב הלוך וחזור בלשכתו.

ג׳קסון, כבר היה אמור להגיע עם הבשורה לפני שעות. הוא הורה לו להרוג את כולם. עם האקדח המיוחד שהיה ברשותם, אקדח שבלחיצה אחת שלו, טיימר לא רק מת, אלא נמחק מעל כל היסטוריה אפשרית.

האמת שאת האקדח הזה המציא ג׳קסון בעצמו, אך משום מה הוא שכח מכך לגמרי ותמיד יחס את האקדח להמצאה גאונית של המדענים. תמיד עומרי חשד שמשהו לא בסדר בקופסא של הג׳קסון הזה. אבל כל עוד הוא הביא לו את התוצאות שרצה הוא נהנה מספק עוזר פרלמנטרי ספק רוצח שכיר.

אך כשהשעון הצביע על איחור של 4 שעות, מצדו של ג׳קסון, הוא הבין שהוא יצטרך לבצע את המטלה של המנהיג בעצמו.

יום קודם לכן, לפני ההשתלטות שלו על משרד ראש הממשלה, המנהיג ביקר בביתו והורה לו לבצע את הצעד הנ״ל. לאחר התייעצות עם חברה שלו ובצידוק טענות המנהיג, נטשה, הסכימה לבסוף ואישרה לו לקדם את המבצע.

עומרי שלף את אקדח הטיימרים השני בעולם ונסע במרחב לעבר המפקדה של ארגון הקיפרים. לא היה לו מושג כיצד המנהיג גילה בכלל על המפקדה, שהייתה אחת הנכסים המסווגים של המועצה, אבל התיאור שמסר – תאם את הממצאים בשטח. זה כאילו כולם התקבצו ובאו למות בשבילו.

כל התשעה היו שם מינוס ניני. ההוראה המפורשת של המנהיג הייתה לעשות הכל כדי שהשמינייה (תשיעייה מינוס נטשה) לא יפריעו בתוכנית. אז זה מה שעומרי עשה. עומרי יכל להגיד לזכותם של השבעה שנכחו בחדר – שהם נלחמו בגבורה. ניצן ואדם ניסו לשתק אותו באמצעות גל טיימרים, נסיעה קצרה במרחב, שתי לחיצות וגופות שניהם היו מוטלות על הרצפה. רוני ואיה נסו לברוח בנסיעה במרחב, אבל הוא פשוט נסע אחורה בזמן והרג אותן ראשונות. דורי ואבי בכלל היו בחדר אחורי, עומרי תפס אותם בהפתעה, עוד שתי יריות ושניהם נמרחו על המקלדות שהיו לפניהם. מיקה הייתה האמיצה מכולם היא לקחה m16 כוונה אותו על אוטומט (צ׳ק על עברה על אמנת ז׳נווה) וירתה על עומרי, הדבר היחידי שהיא שכחה זה שעומרי רוטט, בכדור הראשון שהרגיש עומרי שפוגע בו, הוא נסע אחורה בזמן והחליף את הכדורים ב-M16  בכדורי גומי חוץ מהקליע הראשון.

הוא עמד במקום אפילו לא מתנשם, מתבונן בגופות המוטלות על הרצפה ופנה לעלות למעלה לקומה השנייה, שם, הוא הניח, נמצא ניני. הוא עלה בשקט במדרגות ופתח באיטיות את הדלת הראשונה שראה.

הדבר הראשון שנגלה לעיניו הייתה אישה בעלת שיער בלונדיני, הדבר השני שראה עומרי הוא חושך מוחלט, עד שלבסוף הוא קרס על הרצפה. היה נדמה לו שחלפו שעות ארוכות, עד שהתעורר לבסוף.


הערת(ות) כותב הפאנפיק:

  1. לראשונה, לשם הפרק יש משמעות עלילתית, שם אחר לפרק: ״מה אם? ריק לא היה דולף לדניאל האריס.״ השם שנבחר לפרק,  לא נבחר סתם ומבחינתי יש לו ממש משמעות עלילתית.

2. חיכתי המון זמן, לפרסם את הפרק הזה ובתיכנון המקורי, הוא היה אמור להיות פרק 1 בפאנפיק הרביעי, הסיבה שזה לא קרה – בעיקר בגלל שבזמן שיצא הפרק הראשון, פשוט, פרק זה לא היה כתוב עדיין.

3. לגבי עתיד הפאנפיק: ארחיב בפרקים הבאים (שוב בהערות בסוף :)) אבל יש למה לחכות

קריאה מהנה:)

Print Friendly, PDF & Email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.